מטרת הקוים המנחים לפעילות חושית היא לעזור לכם לייצר פעילות שלא מתמקדת רק בחושים, אלא מאפשרת לילד לחקור את הסביבה בקצב שלו, שמאפשרת לו ללמוד מה נעים ומה לא, היא מעודדת סינגור עצמי, מחוברת לתחושות של העצמי, ומאפשרת לכל אחד להיות שותף פעיל בחברה עם תחושת מסוגלות ובטחון. כל אלו חשובים לאין שיעור להתפתחות הילד, כשויסות חושי, היא חלק משמעותי ממנה.
מייצרים משחקיות, מוטיבציה, מטרה
תנו לילדים סיבה לקחת חלק בפעילות.
- אם זו מוטיבציה- שימוש בנושא אהוב.
- אם זו משחקיות-כמו להכין גלידה מקצף או לדמיין שהנדנדה היא ספינה בים סוער.
- ואם יש מטרה- דרך הגירוי החושי משיגים משהו, למשל חיות משחק שימשו לפעילות הבאה.
שומרים על אקטיביות
הילדים מפעילים את החושים, תנו להם להחליט, איך ,כמה ומתי. הם יבחרו לגעת, להסתובב, למעוך, לקפוץ, להריח,לראות.
אקטיביות מאפשרת שליטה, אקטיביות מאפשרת לי לבחור איך אני רוצה להפעיל את הגוף ולהכיר את הגירוי החושי, לדעת מה אני עושה שנעים או לא נעים.
מקיימים שיח סובייקטיבי
דברו על מה שנעים או לא נעים לכם, אל תכתיבו לילדים את התשובה לשאלה.
- במקום “זה נעים, נכון?!”- נסו: “לי זה ממש נעים.”
- במקום “איזה כיף זה להסתובב מהר?”- נסו: “איך זה מרגיש לך כשזה מהיר?”
- במקום “כדאי לך לטעום זה טעים!”- נסו : “אני מאוד אוהבת, אתה מוזמן לנסות”
נותנים אפשרות אחרת
צרו דרך אחרת להשתתפות בפעילות: אפשרו פעילות מקבילה, דומה, חלקית, מדורגת שדרכה אפשר להגיע למטרה. ילדים לא צריכים להפסיד, לשבת בצד בגלל שהם שומרים על עצמם ועל מה שנעים להם.
כן, זה בעצם אומר שהם יכולים לבחור לא להשתתף בחלק החושי של הפעילות.
מכבדים את הקצב
אפשר רק להתבונן מהצד, אפשר לגעת ולהתרחק, אפשר לגעת ולהתחרט, אפשר לנסות, לסגת ולנסות שוב, אפשר להיות מבולבלים, לרצות להצליח אבל להבין שזה לא נעים. מי שמוביל את הפעילות פשוט צריך להיות סבלני.
מוסיפים גורם מקשר
בפעילויות בתחום המגע למשל לא חייבים להשתמש בידיים, מקל, כפית, מכחול, כף. כל אלו יאפשרו לחקור את החומר ולהבין את התכונות שלו ולבסס את הציפייה של “איך זה ירגיש”.
זו טעימה של הגירוי, כפי שטעימה של מזון לא מחייבת בליעה, כך טעימה של חוש לא מחייבת התנסות ישירה.
