יש שני דברים שברגע שמתייחסים אליהם בפעילויות גזירה, אפשר לראות הבדל משמעותי בסיבולת ובאיכות התוצר של הילדים.
- היד הגוזרת צריכה להשאר יציבה ותמיד באותו כיוון
היד האוחזת במספריים צריכה להיות במנח בו שורש כף היד ישר ולא נוטה לאף אחד מהצדדים, כיפוף או מתיחה של שורש כף היד יוצר עומס ומגביל את התנועה. המספריים תמיד מסתכלים קדימה, לילדים אני אומרת שהמספריים מסתכלים לאותו כיוון כמו הפופיק.
אז איך גוזרים צורות מורכבות וקווים שאינם ישרים? יד העזר היא זו שמסובבת ומתפעלת את הדף בהתאם לצורת הגזירה הרצויה.
- לשולחן אין משמעות עבור הגזירה
במהלך הגזירה אין צורך להניח את הידיים על השולחן, אין צורך להניח את הדף על השולחן, ברגע שמשחררים את העוגן של השולחן, מנח הגזירה לרוב הופך להיות תפקודי יותר.
ואם לא צריך שולחן- זה אומר גם שאין צורך לחבר דפים לשולחן כדי ללמד את הילדים לגזור, אפשר לתמוך בילדים בזמן גזירה כאשר מבוגר מסייע בהחזקת הדף ומדגים הזזה שלו "אונליין", באופן הזה הסיכוי שהילדים יחקו וילמדו את אופן הביצוע גבוה יותר.
פה הדגמתי איך לא מלמדים לגזור.
