חשוב לדעת שפעילויות חושיות הן תוספת מגוונת לפעילויות היומיום, אך שגרת יום מגוונת ועשירה בפעילויות ובסביבות שונות תאפשר התנסויות רבות מבלי להגדיר זמן כזה או אחר לפעילות חושית. כמו כן פעילות שמאופיינת בהיבט חושי כזה או אחר היא לא המפתח לויסות חושי, שכן יכולת הויסות תלויה בהרבה גורמים מלבד הגירוי החושי עצמו.
גירוי חושי בתחום המגע, מערב שימוש בחומרים ומרקמים שונים והמידה שבה ילד ירצה להתנסות בפעילות, בין אם הוא אוהב ובין אם הוא נמנע, תלויה בין היתר במידה שבה הוא ירגיש שמכבדים אותו, שיש לו שליטה.
ומכאן יש 3 דברים שממש חשוב *לא לעשות* בזמן התנסות חושית בתחום המגע:
- לא נייצר "בטעות" מגע "מקרי" בילד עם החומר שבפעילות מתוך הנחה "שהוא יגלה שזה לא נורא", אני שומרת על מרחב מוגן ומכבד ואם אני רוצה לייצר מגע, אני מבקשת רשות. כשאני מבקשת רשות אני שומרת ובונה אמון בקשר שלנו.
- לעולם לא נחסום גישה לניקיון, ההפך הוא הנכון תמיד נציג את האפשרויות הקיימות כדי להתנקות. אם ילד מבקש להתנקות הוא יכול לעשות את זה באופן מיידי ולא נתנה נקיון בפעולה כזו או אחרת. דווקא הידיעה שאני יכול לנקות את עצמי, מאפשרת התנסות. לעיתים ילדים ינקו את עצמם ויחזרו שוב לפעילות. ולפעמים לא.
- לעולם לא נפסול תחושות שעולות, חיוביות או שליליות, מה שהילד משתף באופן מילולי או בלתי מילולי על ההתנסות חייב לקבל תוקף ומענה- אלו יתנו לו ביטחון.
כל אלו לא מבטיחים שהילדים "יזרמו" על הפעילות, הם כן מבטיחים שהם ירגישו שמכבדים אותם, את הרצון שלהם, וזה הבסיס שלהם כדי להיות סקרנים ואולי לרצות לנסות, וגם אם לא, הם ידעו שיש להם מרחב בטוח עם מי שמנהל את הפעילות, גם אם בוחרים -לא להשתתף.
