עיבוד וויסות חושי הם חלקי אינטגרלי מהגוף והנפש שלנו.
האופן שבו החושים שלנו מעובדים, לא תלוי רק בגורמי הסביבה כמו ריח או מרקם. הוא תלוי גם במצב הבסיס של הגוף שלנו, למשל עייפות או רעב שבהם הגוף שלנו עשוי להיות "באפס סבלנות" לגירויים.
בדומה לכך ישנם מצבים משמעותיים בבריאות האדם שהביטוי שלהם הוא חושי ולכן ניתן לחשוב שמדובר בקושי בויסות חושי בלבד מבלי לתת מענה נכון. לזיהוי נכון של המצבים דרושה הערכה של אשת מקצוע, מרפאה בעיסוק, שתדע להבחין בין הדברים.
במקרים בהם הקושי החושי הוא ביטוי של משהו אחר-אנחנו מצפים שאם נטפל במקור הקושי, למשל קושי רגשי, נראה הפחתה של הביטוי החושי. יש מצבים כמו מאפיינים התפתחותיים שאין בהם צורך בטיפול כפי שאסביר בהמשך.
בכל מקרה מרפאה בעיסוק תוכל לסייע בהתמודדות עם הביטוי החושי, תוך התייחסות מתאימה לגורם הקושי ובמידת הצורך תפעל בשילוב עם אשת מקצוע נוספת מהתחום המתאים, למשל פסיכולוגית.
שימו לב, המידע לא נועד כדי להלחיץ, אלא כדי לפתוח את המחשבה, להפעיל ביקורת ובעיקר כדי ללמוד, המידע אינו מחליף ייעוץ על ידי אשת מקצוע
אז מה יכול להראות כמו קושי בויסות חושי:
מרכיב התפתחותי:
תינוקות מכניסים חפצים לפה, זהו שלב החקירה האוראלית שכ"כ חשוב להתפתחות. נראה תינוקות ופעוטות שלעיתים ידפקו את ראשם בדופן המיטה או ימשכו את קצוות השיער, לא פעם זוהי דרך לוויסות עצמי וסביר להניח שזה יחלוף מעצמו (למעט מקרים חריגים).
חרדה:
במצבי חרדה, הגוף שלנו דרוך. במקרה כזה ייתכן ביטוי פיזי שבו גם גירויים חושיים קטנים ביותר יחוו כגדולים ויצרו מצוקה. במקרה זה נצפה, שעם איזון החרדה גם התגובות החושיות יירגעו.
כך גם במצוקה רגשית כללית נוכל לראות מאפיינים של קושי בויסות חושי וחשוב לאתר את מקור הבעיה.
מצבי בריאות שונים:
למשל תלונות על גרד בגוף, התעסקות בלתי פוסקת עם בגדים להרחקתם מהגוף- במקרים כאלו נרצה לשלול תחילה מצבים פיזיולוגים, למשל אסתמה של העור או יובש שיכולים לגרום לגרד וחוסר נוחות. אפילו אלרגיה יכולה להשפיע.
הפרעת קשב:
ישנם מאפיינים חושיים שהם שכיחים יותר בקרב מי שתמודד עם הפרעת קשב, צורך בתנועה, מגע רב באחרים או בחפצים ועוד. בסיס ההתנהגות שנראה חושי, הוא למעשה לא פעם קשבי.
