קיבצתי כאן ארבעה תחומים עיקריים שאני פוגשת בקליניקה, תחומים שאני כמרפאה בעיסוק לומדת מהם המון על הילדים, התפקוד שלהם במסגרת החינוכית, היכולות שלהם וכן גם על מה שמאתגר אותם. כהורים אנחנו עושים כל מאמץ כדי שיהיה לילדים שלנו טוב, אני מקווה שהדברים שכתבתי כאן יעזרו לכם להבין וללמוד קצת יותר ממה שהילדים שלכם חווים במסגרת החינוכית ויעזור לכם לראות את התמונה המלאה על ההשתתפות שלהם.
השתתפות חברתית
שמעתם שהילדים משחקים בגן? עם מי? בתוך הגן או הכיתה, או בחוץ? משחק רגוע או פרוע? הם מובילים או מובלים? המשחק מגוון או קבוע? האם הוא תואם את הגיל? האם יש משהו שהם נמנעים ממנו באופן קבוע? איך הם מתמודדים עם תחרות? עם ניצחון? הם יוזמים רעיונות או תמיד מצטרפים?
מקום ואופי המשחק של הילדים, מבטאים את האופי והחוזקות שלהם, אבל גם את הנקודות שאפשר לחזק. מה שקשה או מפחיד עבורם יכול לגרום להם להימנע וחשוב לתת לכך את הדעת. אופי המשחק יכול לספר לנו מה הצרכים ומה הדברים שיעזרו להם לשבת בכיתה. ילדים שבוחרים לשחק עם ילדים קטנים מהם מספרים לנו אולי שקשה להם להתמודד עם בני גילם. תלמדו איך הילדים משחקים ולא רק אם הם משחקים.
תוצרי יצירה וכתיבה
בגן ובבית הספר, דפים לא נועדו להשאר ריקים (וזאת למרות שאני מאמינה שהם לא חייבים להתמלא).
אם המחנכת אומרת "המחברת שלו/ה ריקה", תבדקו עם הילדים למה. בלי לכעוס. למידה אינה תלויה רק בכתיבה, חשוב שתזכרו שלכל אדם יש את דרך הלמידה שלו. שאלות שתוכלו לשאול בתחום זה:
האם הם רואים את הלוח? האם כואב או הם מתעייפים? האם כלי הכתיבה נוח להם? האם הם שמים לב שכותבים בלוח? האם הם לא מספיקים? האם הם מתחילים ומפסיקים באמצע? האם הם אומרים למורה כשהם לא מצליחים לכתוב? האם בבית הם כן כותבים? האם הם מביעים תסכול בזמן כתיבה? האם יש דמיון בין הצלחה או אי הצלחה בקריאה וכתיבה?
- ילדים עם קשיי כתיבה על בסיס מוטורי/ קשיי ראיה/ קושי בתפיסה חזותית עשויים להימנע מכתיבה.
- ילדים עם קשיים בקריאה עשויים להתקשות בכתיבה.
- גם ילדים עם קשיי קשב עשויים להתקשות להשלים משימות כתיבה ולפעמים מוותרים.
- יש ילדים, שהערוץ השמיעתי עובד עבורם הרבה יותר טוב מהכתיבה ולכן מזניחים את המחברת והם עדיין מצליחים ללמוד מצויין!
אגב, גם אם המחברת מלאה, אחריותכם לפתוח, לראות אותה, לבדוק שאתם מצליחים לקרוא מה כתוב ושהילדים מצליחים לקרוא את מה שכתוב.
ואם הילדים שלכם בגן, תדאגו לקבל ציורים ויצירות, להסתכל עליהם ולשאול שאלות. אם אין ציורים או נראה לכם שהגננת או הסייעת מציירת יותר מהילד? עצרו לשאול-למה בעצם? לא בטוחים אם הילדים יוצרים כפי שמצופה בגילם? – תשאלו את הגננת מה קורה וכמובן שאם יש ספק התייעצו עם מרפאה בעיסוק. אגב, גם שכשתיקיית הציור מלאה והילד חוזר כל יום צבוע מכף רגל עד ראש שווה לבדוק למה הוא כל כך מתלכלך,האם נהנה מהלכלוך? האם שם לב שמתלכלך? מה התגובה ללכלוך?
שאלות נוספות שתוכלו לשאול: האם שמח מהתוצר שלו? האם יש הימענות? האם יוזם רעיונות לציור לבד? האם מצליח לעקוב אחר ההוראות ליצירה? האם מגוון בחומרי היצירה? האם ניגש באופן עצמאי ליצירה וציור או זקוק להדרכה ותיווך?
יצירה דורשת גם היא מיומנויות מוטוריות, תפיסתיות, חושיות ועוד, שעשויות להשפיע על ההשתתפות וקושי באחד מאלו עשוי להשפיע על ההשתתפות הכללית ותחושת המסוגלות.
בקשת וקבלת עזרה היא בין הדברים החשובים ביותר בעייני שילדים צריכים להצליח לעשות, שאלות שנוכל לשאול בנושא הזה:
האם הילדים יודעים למי לפנות בעת הצורך במסגרת? האם הם יודעים להגיד כשהם לא מצליחים? למי הם יפנו בדרך כלל שהם צריכים עזרה? השאלות האלו יספרו לנו על היכולת של הילדים להסתייע, לא להשאר "תקועים" במשימה, במצב חברתי מורכב, הם יספרו לנו על הדמויות הבטוחות עבורם במסגרת החינוכית, זו יכולה להיות הגננת, הסייעת או החונך מכיתה ו'… כדאי שתכירו את הדמות הבטוחה של הילדים שלכם.
הציוד מרשימת הציוד של תחילת השנה הופך לציוד אבוד?
במקרה הזה אני מציעה לפעול ולא רק לשאול. במקום להתעסק עם הילדים ב "איפה?" או "למה איבדת?" , למדו אותם לטווח ארוך לארגן את עצמם.
תרגלו איתם איסוף ציוד מהשולחן, למדו אותם לשאול "האם לקחתי הכל?", אם צריך עשו סימון על הקלמר שיזכיר להם לבדוק את הכל. וסמנו את הציוד שלהם, כך שיהיה להם יותר קל לזהות. נסו להבין מה הם הזמנים שבהם הציוד נאבד, איפה נקודת הכשל? שוחחו על כך גם עם המורה- איך נראה השולחן בזמן השיעור? מה קורה בהפסקה עם הציוד. וחשוב ממש- היכולת שלהם לארגן ולשמור על הציוד שלהם נלמדת מהשגרה כולה, אז התייחסו לכך גם בבית ועודדו אותם לאחריות משלהם על הציוד גם בבית.
זה רק קצה המזלג ויש עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול, כמובן בהתאם לגיל, המסגרת החינוכית והמאפיינים האישיים של כל ילד. העניין הוא שחובתנו כהורים להיות סקרנים, לשאול ולחקור כדי להבין את התפקוד וההתנהגות של הילדים שלנו לעומקם. שתהיה לכם המשך שנה טובה ומוצלחת.
