בהתייחס לכף היד שלנו, ניתן להתייחס לשני חלקים המרכיבים אותה, סיבה אחת לחלוקה היא העצבים האחראים לפעילות המוטורית והחושית, והסיבה השנייה לחלוקה היא הפונקציות המוטוריות שיש לשני צידי היד.
אז מה החלוקה?
הצד האולנרי- מורכב מהאצבעות: זרת (אצבע 5), קמיצה (אצבע 4) ואזור כף היד שבסמיכות לאצבעות אלו. צד זה נקרא על שם העצב האולנרי (Ulnar nerve) העובר בצד זה.
הצד הרדיאלי- מורכב מהאצבעות אמה (אצבע 3), האצבע (אצבע 2) והאגודל (אצבע 1) ואזור כף היד שבסמיכות לאצבעות אלו. צד זה נקרא על שם העצב הרדיאלי (Radial nerve) העובר בצד זה/
יש לציין שהחלוקה העצבית בכף היד מורכבת בהרבה מהמצויין כאן.
מבחינת התפקוד המוטורי, אם תחשבו רגע על הפעילויות הידניות המבוצעות ביומיום תגלו, שאת הרוב אתם עושים עם האצבעות הרדיאליות- אגודל, אצבע, אמה. הן האצבעות האקטיביות, בעוד הזרת והקמיצה הן אצבעות "פסיביות יותר" ומשמשות לרוב לתמיכה.
ההפרדה התפקודית הזו מגיעה לבשלות בד"כ סביב גיל 4, זה גם הגיל שבו אנחנו נרצה לראות את תחילתה של אחיזת כלי יעילה ותפקודית. יעילות ותפקודיות גבוהה מתאפשרים בזכות התפקידים השונים של הצדדים.
הקמיצה והזרת יפעלו בד"כ ביחד, לרוב הן מתכופפות ומתיישרות יחד. כיפוף שלהן למעשה מחזק את הדיוק והכוח של שאר האצבעות כאשר הן פעילות, למשל בהשחלת מטבע לקופה.
פעמים רבות ילדים צעירים זקוקים לעידוד בכדי לפתח את הפונקציות השונות של צידי היד ומתקשים בקיפול הזרת והקמיצה. דרך פשוטה לעודד את הקיפול, היא לתת לאצבעות תפקיד- לשמור בתוכן אוצר במהלך פעילות:
אפשר לשמור על פונפון, פקק של טוש או פנדה שבורה. גם בזמן שימוש בכלי כתיבה וגם בזמן השחלת חרוזים למשל, היכנסו לסרטון בקישור להסבר נוסף.
דרכים נוספות שבהן ניתן לחזק את החלוקה התפקודית והמוטוריקה העדינה:
